האם התוכן שאני מקדיש לו זמן שווה את זה?
לי ולאשתי יש לפעמים מנהג בערב כשכל אחד מאיתנו חוזר מהעבודה שאנחנו מכריזים עליו "זמן טארש". יושבים על הספה וכל אחד גולל באפליקציות וברשתות החברתיות וצורך קצת טראש... פוסטים, ריילס, טיק טוק... חוויה אמיתית של לכבות את המוח ולראות עוד משהו ועוד משהו ומשהו קצת פחות מעניין אז לגלול לעוד משהו.
והאמת שזה לפעמים גולש ליותר זמן ממה שתכננו וזמן יקר מתבזבז על תוכן שהוא "טראש" ברובו.

תאגידי תשומת לב שותים לנו עם קש שעות יקרות של קשב ותשומת לב (מדבר על זה בצורה מדהימה מיכה גודמן בספרו ״מהפכת הקשב״).
הקשב שלנו, תשומת הלב שלנו ומה אנחנו בוחרים לעשות עם הזמן שלנו נכרים כמו ממכרה על ידי תאגידים גדולים ורשתות חברתיות.
אין עם זה שום בעיה, אבל ברגעים שקצת נכנסים למספרים של כמות תשומת הלב והזמן שהלכה באותו השבוע לתוכן חסר תכלית יש צביטה קטנה של בזבוז.
אין שום בעיה מידי פעם לכבות את המוח עם טראש...
אבל תמיד יש תחושה שמשהו שואב אותך ומדביק אותך לגלול עוד ועוד ועוד יותר ממה שרצית וממה שתכננת.
החלטתי שגם אם אני נהנה מזמן מסך כדאי שאני אעצור מידי פעם לשאול כמה שאלות שכבר יגרמו לי לנתב למקום טוב יותר את הזמן והתוכן שאני צורך.


מימין ציירה ליליאן דהן, משמאל ציירה אלישבע זימט
אחד הדברים שהכי ריגשו אותי זאת העובדה שהצלחתי עם צוות מוכשר לראות איך התוכן שייצרנו הפך להיות תוכן שאנשים לוקחים איתם לכל החיים, תוכן שהצריכה שלו היא אקטיבית. אנשים רוכשים טכניקות, לומדים וממש מגיעים לתוצאות חדשות תוך כדי הצפייה בקורסים ובוובינארים. ממש נטפליקס של דברים שימושיים וצפיה אקטיבית לאוהבי ציור ורישום.
הסיפורים שנולדו ונולדים מהתוכן הזה לא מפסיקים להגיע... מקעקעים שהפכו להיות מקצועיים יותר, אנשים שיצרו לעצמם הכנסה חדשה ממשהו שהם אוהבים, ילדים שזכו לחוויית הצלחה והתרגשות מתוצאות חדשות ואפילו לקחו את הציורים שיצאו להם להשוויץ בבית ספר, סבים וסבתות שזכו לחלוק אהבה חדשה עם הנכדים שלהם, סטודנטים שהצליחו להתקבל לתארים אמנותיים כשפתאום מבחני הרישום נראו להם הרבה פחות מאיימים, אנשים מבוגרים שחוו וראו הכול
התחילו להתרגש כמו ילדים ממשהו שהם יוצרים ועוד אין ספור סיפורים מהסוג הזה.


מימין ציירה גאיה שמול, משמאל ציירה יעל נחמן
אז בשביל לעזור לכם הינה 5 השאלות שכדאי להיות מודע אליהם בזמן צריכת תוכן וצפיה במסכים: 1) עד כמה אני אקטיבי בזמן צריכת התוכן? אני חושב תוך כדי? אני מרוכז? זה באמת מעניין אותי או שאני סתם מעביר זמן? 2)האם אני אזכור במה צפיתי בכלל מחר, מחרתיים, עוד שבוע? 3) האם התוכן שצרכתי עכשיו ישמש אותי, הרחיב את האופקים שלי, עזר לי לפתח מיומנות חדשה? 4)האם התוכן שאני צורך עכשיו באמת עושה לי טוב לנפש? 5) האם נוצר משהו חדש בעקבות התוכן? רעיון מעורר השראה, ידע חדש, האם משהו בזה קידם אותי לאנשהו. השאלות האלו מציפות את ההבדל בין תוכן שנכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה לתוכן שנשאר איתך, לתוכן שהצפייה בו היא אקטיבית ואיכותית. אני מזמין גם אתכם להמשיך או להצטרף לקבוצת אנשים מדהימה שנהינת מתוכן פרקטי, שימושי שיילך איתכם לכל החיים בתחום הציור והרישום. מצורפים לכאן קורסי הציור הדיגיטליים- מי שחווה יודע שלא מדובר בעוד "סרטונים".
Comments